מתלבטים איך לבחור טלוויזיה טובה לאור כל הטכנולוגיות? כאן תמצאו מדריך שמפרט אודות הנושאים העיקריים שכדאי שתדעו לפני הרכישה.
רזולוציה מומלצת במסכי הטלוויזיה
הרזולוציה היא למעשה מספר הפיקסלים המרכיבים את התמונה בתצוגה. יותר פיקסלים מתורגמים לתמונה חדה יותר ולפרטים עדינים יותר, כך שהרזולוציה הגבוהה כמעט תמיד יותר טובה. במשך שנים רבות, הרזולוציה של 1920*1080, הנקראת גם Full HD, הייתה הסטנדרט, והיא עדיין הרזולוציה הנפוצה ביותר בטלוויזיות ברחבי העולם. עם זאת, יצרני הטלוויזיה עוברים במהירות למכשירי Ultra HD (נקראים גם 4K). דגמי 4K אלה כוללים מספר פיקסלים גבוה פי 4 ממסכי ה-HDTV הנוכחיים. הכוונה ל-2160 קווים אופקיים, או 3840*2160 פיקסלים.
היתרון הגדול ביותר של טלוויזיות 4K הוא שפרטים קטנים נראים טוב יותר על המסך, כולל טקסט חד יותר. בסך הכל, התמונות בטלוויזיות 4K נראות עשירות ומלאות חיים יותר מאשר בטלוויזיה HDTV, אך היתרונות הם מאוד קטנים ולא כולם יכולים לראות אותם. לתמונה החדה יותר יש יתרון נוסף בכך שהיא מאפשרת לצפות בנוחות במסך ממרחק קצר יותר, מה שהופך את הטלוויזיות הגדולות לנוחות יותר לצפייה בבית בגודל רגיל.
כמה שירותי סטרימינג, כמו נטפליקס, אמזון וידיאו ואפילו יוטיוב החלו להציע תוכן 4K, מה שהופך טלוויזיות חכמות למקור טוב למציאת סרטים ותוכניות 4K בקלות. בעוד שדיסקי Blu-ray Ultra HD הופכים נפוצים יותר, הם עדיין נפוצים פחות מ-1080p סטנדרטיים. הטלוויזיה בשידור חי עדיין לא אימצה לחלוטין את ה-4K.
טלוויזיות 8K הקיימות כיום בשוק מכפילות את הרזולוציה הנראית של 4K, ומציעות קפיצת מדרגה ענקית באיכות התמונה, אך מציאת תוכן מלא עדיין מוגבלת כרגע. לכן אנו ממליצים כרגע להיצמד ל-4K עד שמחירי ה-8K ירדו.
בשורה התחתונה: רזולוציית Ultra HD, המכונה גם 4K, הופכת יותר ויותר לסטנדרט, וזו בחירה טובה. טלוויזיות 8K ברזולוציה גבוהה יותר קיימות בשוק, אך אנו ממליצים להתאפק בינתיים.
איכות התמונה – HDR מול Dolby Vision
HDR היא תכונה חדשה של ערכות 4K Ultra HD והיא מייצגת טווח דינמי גבוה, אשר מספק יותר צבעים, יותר רמות ניגודיות ובהירות מוגברת. HDR הוא למעשה שדרוג של פורמט 4K או Ultra HD. לטלוויזיות HDR יש מרחב צבעים גדול יותר בין השחור לבן שמשמעותו תמונה ברורה יותר, עם יותר גוון עור אמיתי ומגוון גוונים שחורים שמפיקים תמונה כהה איכותית. מובן שיש הבדלים בן מסכי LCD ל-OLED, לטלוויזיות LCD יש בהיקות גבוהה יותר ולעומת OLED יש שחור עמוק יותר.
Dolby Vision היא גרסה מחמירה יותר של HDR – טכנולוגיית Dolby Vision מבוססת על 12 ביט ומשמעותה 68 מיליארד גוונים, לעומת HDR 10 שהיא 10 ביט, שיכולה להציג רק מיליארד גוונים. ניתן למצוא אותה בדגמי פרימיום מרוב המותגים (כולל LG, Sony, TCL ו- Vizio), לעומת זאת, יצרניות טלוויזיות התומכות בפורמט HDR 10 רבות יותר (סמסונג, סוני, פנסוניק, פילפיס, LG, שארפ וטושיבה). אין ספק שטכנולוגיית Dolby Vision טובה יותר מ- HDR 10. חשוב לציין שטלוויזיות התומכות בסטנדרט Dolby Vision תומכות גם בסטנדרט HDR 10.
LG כוללת את שתי הטכנולוגיות בטלוויזיות OLED של החברה. Netflix מזרימה את שתי השיטות. רק צריך טלוויזיה חכמה שתומכת ב-Dolby Vision או ב-HDR10 וב-Netflix, המחוברת למכשיר דרך יציאת HDMI התומכת בתקן HDCP 2.2 ואילך (בדרך כלל מדובר ביציאה HDMI 1).
סמסונג הציגה פורמט HDR פרימיום משלה, הנקרא HDR10 + עבור כל הטלוויזיות החכמות שלה. בעוד שפורמט HDR10 + מציע חוויית צפייה נהדרת, הוא הרבה פחות נפוץ מדולבי וויז'ן, עם תוכן HDR10 + המוצע ב- Amazon Prime Video וקומץ UHD Blu-rays.
בשורה התחתונה: אל תבחרו טלוויזיה רק עם תמיכת HDR מכיוון שהתקן עדיין לא הוסדר בכל ספקי התוכן. עם זאת, אם אתם רוצים את הטוב ביותר, קנו עטלוויזיה עם HDR התואמת ל-Dolby Vision, שכן נראה כי פורמט זה תופס תאוצה.
ככל שקצב ריענון מהיר יותר – זה טוב יותר
קצב הרענון, המתבטא בהרץ מתאר כמה פעמים בשנייה תמונה מתרעננת על המסך. קצב הרענון הסטנדרטי הוא 60 פעם בשנייה או 60 הרץ. עם זאת, בסצינות עם אובייקטים הנעים במהירות, קצב רענון של 60 הרץ יכול לגרום לדברים להראות מטושטשים, במיוחד בטלוויזיות HD. לכן, כדי ליצור תמונה סולידית יותר, היצרנים הכפילו את קצב הרענון ל -120 הרץ (ובמקרים מסוימים עד 240 הרץ).
מכיוון שאין כל כך הרבה תמונות לשנייה בתוכן וידאו מקורי, טלוויזיות מטפלות בקצב הרענון המהיר בדרכים שונות. שיטה אחת היא פשוט להכניס תמונות שחורות בין התמונות המקוריות, ו"להונות" את עיני הצופה לראות תמונה פחות מטושטשת ומוצקה יותר. טכניקה נוספת היא ליצור ולהכניס תמונות חדשות – המראות מצב תנועה בין שתי התמונות הסמוכות – כדי להציג תנועה שנראית יותר אמיתית. עם זאת, תלוי באופן בו עיבוד הווידאו מתבצע, הוא יכול לגרום לסרט או סיטקום להיראות שטוחים, כאילו מדובר באופרת סבון של פעם, עם תאורה גרועה.
כמה דגמים חדשים מתגאים בתמיכת High Frame Frame – HFR, מה שאומר שיש להם גם קצב רענון גבוה יותר וגם תמיכה נוספת לתוכן עם קצב פריימים גבוה מ 60 הרץ. כאשר תוכן ה- HFR אמור להגיע גם מסרטים וגם משידור חי, ו- HFR יהיה טוב במיוחד לשידורי ספורט, כך שזו בהחלט תכונה שצריך לשים לב אליה.
גיימרים יתלהבו במיוחד לקבל קצב רענון גבוה יותר, אך אם אתם משתמשים בקונסולת משחקים, 60 הרץ הוא הרענון האידיאלי. מרבית קונסולות המשחק מגיעות עם 60 פריימים לשנייה, ואפילו טלוויזיות המשחקים הטובות ביותר 4K מציעות את הביצועים הטובים ביותר מתחת ל- 120 הרץ.
- היזהרו ממונחים כמו "קצב רענון יעיל", כלומר קצב המסגרות בפועל הוא מחצית מהקצב הנקוב (למשל, "קצב רענון יעיל של 120 הרץ" הוא למעשה קצב רענון של 60 הרץ). כל השאר נעשה בעיבוד וידאו, לא ברענון המסך.
שימו לב ליציאות
זה אולי נראה כמו עניין פעוט, אך שימו לב למספר כניסות ה-HDMI שיש למכשיר שאתם רוצים לקנות. יצרנים המעוניינים להוריד עלויות עשויים להציע פחות תקעי HDMI מאחור. יציאות אלה יכולות להתמלא במהירות: שימוש בסרגל סאונד, Roku או Chromecast וקונסולת משחקים, והשתמשת כבר בשלוש יציאות. אם החלטתם לצלול ולקבל 4K Ultra HD, וודאו כי יציאות הסט תומכות ב- HDMI 2.0 כדי להתאים למקורות Ultra HD בעתיד. לטלוויזיות רבות בשוק יש רק יציאה אחת התומכת בתכנית ההגנה מפני העתקות 4K המכונה HDCP 2.2 (הגנה על תוכן דיגיטלי ברוחב פס גבוה).
פורמט HDMI 2.1 החדש יותר החל לצוץ בטלוויזיות בחודשים האחרונים, ולמרות שהיתרונות הגדולים ביותר של התקן החדש יופיעו בהעברת תוכן 8K, יש עדיין המון דברים טובים שמגיעים לסטים של 4K. השיפור הגדול ביותר הוא תמיכה בקצב רענון משתנה (VRR), שמציג את אותו סוג של התאמת קצב פריימים שנראה בטכנולוגיות G-Sync של Nvidia ובטכנולוגיות FreeSync של AMD. על ידי התאמת קצב הרענון בטלוויזיה לקצב המסגרות של מקור התוכן שלכם – במקרה זה כרטיס המסך בתוך קונסולת המשחק או המחשב האישי – יקבלו פעולה חלקה יותר. זה גם מוסיף שיעורי פריימים גבוהים יותר עבור וידאו 4K ונתוני HDR עשירים יותר שיאפשרו התאמות ברמת הסצנה לשליטה מדויקת יותר בתאורה אחורית.
נכון לעכשיו, יכולת HDMI 2.1 צצה בכמה דגמים, המשתמשת בתקן מהיר יותר עבור כל ארבע יציאות ה- HDMI שלה. ו- HDMI 2.1 קיים כבר בטלוויזיות נוספות, בדגמים של LG ,Samsung ,Sony ,TCL ,Vizio ,Philips ו-Hisense.
בשורה התחתונה: חפשו לפחות ארבע יציאות HDMI; ובחרו בפורמט HDMI 2.1 החדש יותר אם אפשר.
מסכי LED ו-LCD
רובן של הטלוויזיות כיום הוא LED ו-LCD. ערכות HD ו-Ultra HD אלה משתמשות בדיודות פולטות אור (נוריות LED) כדי להאיר את מסך ה-LCD. רבות מהטלוויזיות הללו יכולות להאיר באופן דינמי חלקים ספציפיים של המסך ולעמעם חלקים אחרים כדי להציג טוב יותר שילוב של אזורים בהירים וכהים בסצנה – תכונה המכונה עמעום פעיל או עמעום מקומי. סידור כזה מדייק את התאורה האחורית ומאפשר תמונה מפורטת יותר. פעם תאורה אחורית של מערך מלא הייתה שמורה לדגמים מהשורה הראשונה, אך עם יותר ערכות Ultra HD המופיעות במחירים נמוכים יותר, תכונה זו הופכת נפוצה יותר גם בטלוויזיות זולות יותר.
טכנולוגיית LCD אחרת, הנקראת נקודות קוונטיות, הופכת נפוצה יותר, ומייצרת מגוון רחב יותר של צבעים ובהירות רבה יותר. LCD שמשתמש בנקודות קוונטיות בעצם מכיל שכבה נוספת, או הוספה "מסילה", של נקודות ננו-קריסטל בגודל שונה אשר נדלקות כאשר התאורה האחורית של LED פוגעת בהן. התוצאה היא ספקטרום צבעים רחב יותר ובהירות מוגברת.
- יתרונות: מגוון רחב של מחירים, גדלים ותכונות; כמה דגמי Ultra HD 4K זולים; מסכים בהירים שנראים אפילו בחדר שטוף שמש; איכות התמונה משתפרת בהתמדה עם תאורה אחורית במערך מלא וטכנולוגיית נקודות קוונטיות.
- חסרונות: מציג פגמים בעת הצגת תנועה מהירה, כמו בספורט; מאבד פרטי צל מכיוון שהפיקסלים אינם יכולים להיות שחורים לחלוטין (אפילו עם תאורה אחורית של מערך מלא); תמונות דוהות בעת צפייה מהצד (מחוץ לציר).
טלוויזיות OLED ו-QLED
QLED – Quantum Light-Emitting Diode. טלוויזיה בפורמט כזה היא זהה לטלוויזית LED רגילה, רק עושה שימוש בחלקיקים ננו-זעירים (נקודות קוונטיות) על מנת להפעיל את הבהירות והצבע של כל פיקסל ופיקסל במסך. טלוויזיית QLED מפיקה אור פחות או יותר באותו אופן כמו טלוויזיית LED רגילה – באמצעות תאורה אחורית המורכבת ממאות או אלפים של נוריות LED, שיושבת מאחורי לוח ה-LCD. נוריות ה-LED נותנות לטלוויזיית LED (ו-QLED) את שמה.
OLED – Organic Light-Emitting Diode לעומת QLED אינו קשור לתאורת LED אחורית, אלא מתייחס לכך שכל פיקסל בודד בטלוויזיית OLED הוא גם אור LED זעיר שיכול לייצר אור וגם צבע באלמנט יחיד. מה שאומר שטלוויזיות OLED אינן צריכות תאורה אחורית כיוון שכל פיקסל מפיק אור משלו.
היתרון הגדול ביותר של טלוויזיות OLED הוא רמת השחור המעולה שמתאפשרת בתצוגה. בניגוד לטלוויזיית QLED או LED שמחייבת לעמעם את התאורה האחורית שלה לסצינות חשוכות, טלוויזיה OLED פשוט מכבה את הפיקסל. כאשר הפיקסל כבוי, הוא אינו פולט אור ולא צבע, מה שהופך אותו כהה כמו כאשר הטלוויזיה עצמה כבויה.
LG היא היחידה שמייצרת כיום מסכי טלוויזיה OLED, אבל חברת הבת שלה LG Display מוכרת לוחות OLED לחברות כמו סוני, פיליפס ופנסוניק, וזו הסיבה שתראו גם טלוויזיות OLED מחברות אלה. טלוויזיות OLED פועלות בצורה טובה יותר ממסכי LED מלא – מערך עם כמה עשרות אזורי תאורה. במקום תאורה אחורית, מסכי ה-OLED משתמשים בשכבת נוריות LED הנשלטות ברמת הפיקסלים, כדי להשיג שחור מוחלט ורמות ניגודיות מדהימות.
- יתרונות: תמונת הטלוויזיה הטובה ביותר, ללא אף אחת; צבעים באמת קופצים, שחורים עמוקים יותר ופרטי ניגודיות וצל טובים יותר מכפי שמשיגים טלוויזיות LCD; שומר על איכות התמונה במבט מהצד.
- חסרונות: מחירי פרימיום; בהירות שיא נמוכה יותר ממערכות LCD מסוימות, חוסר וודאות לגבי המסכים לאורך זמן, כולל אם הם יצרבו מהצגת תמונה סטטית יותר מדי זמן.
כולן יפות, כולן חכמות
בעבר, הייתם יכולים לקנות טלוויזיה פחות יקרה ולהפוך אותה לחכמה עם מכשיר סטרימינג. אבל בימינו קשה להשיג טלוויזיה לא חכמה, גם אם אתם הולכים על מודל קטן. יכולת חכמה היא כעת תכונה סטנדרטית בטלוויזיות, כך שהיא פחות ופחות גורם להחלטת הקנייה שלכם.
מה עם הניגודיות?
יחס הניגודיות מתאר את טווח רמות הבהירות שהמכשיר יכול להציג. יחסי ניגודיות טובים יותר מציגים צללים וגוונים עדינים יותר, וכך פרטים טובים יותר. עם זאת, הדרך בה יצרנים מודדים יחסים כאלה משתנה מאוד. ואכן, המפרט הוכרע באופן כה יסודי, שאם איש מכירות משתמש בו כיתרון, עליכם לקנות במקום אחר.
תמיד עדיף לראות בעצמכם כיצד טלוויזיה מציגה פרטי צל על ידי מציאת סרט עם סצנות כהות ולראות עד כמה היא חושפת פרטים בצללים. לטלוויזיות הטובות ביותר תהיה רמות שחורות כהות ועמוקות, בעוד שתצוגות פחות יקרות זוהרות באפור כהה, גם כאשר הן אמורות להיות שחורות. אפורים אלה נקראים "רמות שחורות גבוהות" ומהווים בעיה נפוצה בטלוויזיות LCD.
בשורה התחתונה: ניתן להתעלם ממפרט היחס הניגודי של היצרנים, מכיוון שהם אינם ניתנים להשוואה בין המותגים. במקום זאת, חפשו רמות שחורות עמוקות והילה מינימלית סביב אובייקטים בניגודיות גבוהה.
הסאונד לא פחות חשוב!
כיוון שהסאונד ברובן המוחלט של הטלוויזיות הוא מוגבל ולא ברמה מאוד גבוהה, סאונד בר או מקרן קול יכולים לשפר משמעותית את החוויה הקולנועית וניתן להתקין אותו תוך מספר דקות. מקרני קול מומלצים הם דקים מספיק כדי להתאים מתחת לטלוויזיה מבלי לחסום את החלק התחתון של התמונה. קיימות טלוויזיות ומקרני קול שתומכים גם בדולבי אטמוס – תקן שמע חדש יותר מבית דולבי הכולל צליל לחוויית האזנה מלאה יותר.
