Playstation 5

(Image credit: Tom's Guide)

זה נאמר אין ספור פעמים, אבל הפלייסטיישן 5 היא מכונה ענקית באמת. הקונסולה בגודל 15.4 x 10.2 x 4.1 אינץ' של סוני מגמדת כמעט כל מערכת משחקים אחרת שיצאה בעשור האחרון, כולל הפלייסטיישן 4 סלים והפלייסטיישן 4 פרו. היא גם גדולה בהרבה מיריבתה החדשה מהדור הבא ה-Xbox Series X וגורמת ל-Xbox Series S להיראות כמו צעצוע לילדים.

המארז האדיר הזה מאפשר לפלייסטיישן 5 להציע ביצועים רציניים תוך שהיא נשארת קרירה ושקטה יחסית (נדבר על זה בהמשך), אבל הגדול הזה עלול להיות בעיה עבור אלו מכם עם שטח מוגבל בחדר או בבית.

אלא אם אתם מתכננים להניח את הפלייסטיישן 5 שלכם על הרצפה, סביר להניח שתצטרכו שולחן קטן ייעודי שתוכלו להניח עליו את הקונסולה באופן אנכי. אפשר לנסות להניח אותה באופן אופקי, אבל זה לא פשוט – לכן כדאי למדוד את השטח הפנוי שלכם לפני שתתקינו את הפלייסטיישן 5 בבית.

אם כבר מדברים על אוריינטציה, הפלייסטיישן 5 כולל מעמד ניתן להסרה שמאפשר לכם למקם את הקונסולה המאסיבית בצורה אנכית או אופקית. המעמד מתברג לתחתית הקונסולה במצב אנכי (הפלייסטיישן 5 כולל בורג, אבל אין כלי להבריג אותו) ונצמד לאזור היציאה האחורית של ה-PS5 במצב אופקי.

זה היה יכול להיות נחמד אם הפלייסטיישן 5 היה כולל כלי לפתיחת ההברגה של הבסיס, אבל תמיד אפשר לאלתר ולהשתמש במטבע כדי לחבר ולהסיר אותו. המערכת עומדת בצורה מאובטחת במצב אנכי כאשר הבסיס מחובר, אבל גיליתי שהבסיס הרבה פחות יציב במצב אופקי. יכולים לקחת לכם כמה ניסיונות עד שתצליחו להניח את הקונסולה כמו שצריך במצב אופקי על הבסיס. בסופו של דבר, גם אם תצליחו להעמיד אותה בצורה אופקית, היא עלולה להחליק די בקלות. אבל למרות הכל, אנשים רבים מעדיפים לשמור עליה בצורה אופקית, מהסיבה שהיא גבוהה כל כך באופן אנכי ויש חשש שמישהו יתקע בה.

מאז שנחשפה, האסתטיקה העתידנית המושכת את העין של הפלייסטיישן 5 לוויכוחים רבים וגם לנו יש רגשות מעורבים לגביה. הקונסולה נראית קצת כמו מודם כבלים מכוער וגדול בעמידה אנכית, בגלל לוחות הצד הלבנים והמחודדים שלה והנפח הא-סימטרי שנוסף על ידי כונן ה-Blu-ray.

אבל, כשמניחים אותה באופן אופקי מתחת לטלוויזיה איפה שהקימורים והקצוות של הקונסולה מבריקים יותר, היא נראית די נהדר. גם אהבתי את נורות הסטטוס LED האטרקטיביות בכל צד, שהן גם בולטות וגם חלקות יותר מאלו של הפלייסטיישן 4. גם הסמלים הקטנטנים והחבויים בפנלים הפנימיים של המכשיר הם תוספת נהדרת. תאהבו או תשנאו אותה, הפלייסטיישן 5 היא מערכת עמוסה בתשומת לב לפרטים הקטנים ונראית שונה מכל קונסולה אחרת שראינו בעבר.

(Image credit: Tom's Guide)

הממשק של הפלייסטיישן 5 הוא אבולוציה נקייה, מושכת ומהירה של תוכנת הפלייסטיישן 4. כניסה ויציאה ממשחקים וניווט בתפריטים מעולם לא היו מהירים יותר, עד לנקודה שבה התפריט של הפלייסטיישן 4 מרגיש עכשיו איטי ועמוס כשמשווים בין השניים. ולמרות שיש כמה תכונות שהייתי רוצה לראות שמתווספות לממש של הפלייסטיישן 5, הוא מציג כמה דרכים חדשות ומרגשות להגיע למשחק שאתם משחקים אפילו מהר יותר.

מסך הבית ייראה מוכר לבעלי הפלייסטיישן 4, עם שורה אופקית של אריחים שמציגה את המשחקים האחרונים שלכם. כשאתם מדגישים משחק, הכותרת שלו תשלט על מסך הבית כולו בזמן שהמוזיקה שלו מתנגנת ברקע – תוספת נהדרת אם תשאלו אותי. יש לשונית Explore שימושית שמציגה חדשות ועדכונים, כמו גם לשונית ספריית משחקים שמאפשרת לכם להוריד מיד את אוסף המשחקים מהפלייסטיישן 4. בדומה ל-PS4, ה-PS5 מאפשר לכם לצלם סרטונים וצילומי מסך או להזרים ליוטיוב או Twitch בלחיצה מהירה על כפתורה היצירה.

אהבתי שתוכנת הפלייסטיישן 5 נראית נקייה בסך הכל, אבל הלוואי שהייתה אפשרות לארגן את המשחקים בתיקיות, כמו שאפשר בפלייסטיישן 4. ולמרות שזה מגניב לראות את הרקע מסתגל למשחק שהדגשתם, אנחנו מופתעים שאין אפשרות להגדיר טפטים מותאמים אישית במקום זאת. (לפחות יש טריק פשוט להעניק לפלייסטיישן 5 שלכם מראה רטרו שהופך את הלוגו ללוגו האדום, הצהוב, הירוק והכחול האייקוני שנמצא בגרסאות הקודמות של הקונסולה).

משתמשי פלייסטיישן 4 ותיקים יצטרכו לרענן קצת את הזיכרון, שכן לחיצה על כפתור הפלייסטיישן מעלה עכשיו מרכז בקרה המאפשר לכם להחליף בין אפליקציות, לצפות בחברים שלך, לבדוק התראות, לפקח על חיי הסוללה של השלט ועוד מתחתית המסך.

אבל כל הטוב הזה לא נגמר כאן, אתם יכולים להתאים אישית את מרכז הבקרה כדי לקבל גישה מהירה לפיצ'רים כגון הגדרות רשת, אפשרויות נגישות ובקרות שידור. מדובר בשיפור גדול מהתפריט המהיר של הפלייסטיישן 4, שתפס חלק גדול בהרבה מהמסך ולא היה כל כך קליל או ניתן להתאמה אישית.

תוכנה חדה ונקייה זה נהדר, אבל הממשק של הפלייסטיישן 5 באמת מתעורר לחיים כשאתם מתחילים לשחק. לחיצה על כפתור ה-PlayStation תוך כדי שאתם משחקים משחק פלייסטיישן 5 מעלה את תפריט הפעילויות, המציג מידע כגון ההתקדמות הנוכחית של המשימה שלכם, איזה גביעים אתם יכולים לנסות להשיג או רשימה של פעילויות במשחק שאפשר ישר לקפוץ אליהן.

אם אין לכם המון זמן פנוי, תגלו שהיכולת לקפוץ לחלק מסוים של משחק ברמת המערכת היא לא רק מוערכת – היא מהפכנית לחלוטין. למרות שזה עשוי להיראות כמו ויתור מינורי לחלקכם, תפריט הפעילויות יכול בסופו של דבר לשנות את הדרך בה אנחנו משחקים ואנחנו ממש להוטים לראות איך מפתחים הולכים לנצל אותו בשנים הקרובות.

(Image credit: playstation.com)

שלט ה-DualSense של פלייסטיישן 5 עשוי להיות הדבר הכי הדור הבא בקונסולה החדשה של סוני. המשוב ההפטי של ה-Gamepad, הטריגרים האדפטיביים והרמקול המובנה עובדים יחד בצורה מושלמת, ויוצרים תחושת כניסה תודעתית למשחק שמעולם לא חוויתי בזמן ששיחקתי במשחק קודם לכן.

ה-DualSense זורח במיוחד בחדר המשחקים של Astro, כותר מותקן מראש שנבנה במיוחד כדי להציג את מה שהשלט החדש של סוני יכול לעשות. בפלטפורמה התלת-ממדית הצבעונית הזו, אתם יכולים להרגיש ולשמוע את ההשפעה העדינה של גרגרי חול בזמן הליכה בסערה או לחוות תחושת גלישה בעוד אתם מחליקים על הקרח, ואלו רק כמה דוגמאות. כל דבר, החל ממשיכה בחבל ועד לגלישה במטוס סילון, מייצר רמה מפורטת במיוחד של משוב כוח. אלו מאותם דברים שצריך להרגיש כדי להאמין.

הטריגרים האדפטיביים מרשימים במיוחד, מכיוון שהם יכולים להיות קשים יותר להפעלה בהתבסס על מה שקורה במשחק. המשחקים יכולים אפילו לנצל את המיקרופון המובנה של השלט.

(Image credit: playstation.com)

Sackboy: גם A Big Adventure עושים שימוש מרשים בשלט של סוני, היות ויכולתי להרגיש תחושת התנגדות פתאומית כשהלכנו דרך דשא גבוה הודות לכמה דפוסים הפטיים יציבים. הרגשתי תנודות נעות דרך חלקים ספציפיים בלט במהלך קטעי מעבר במשחק, ונהניתי מהדפיקות הרכות שליוו את Sackboy כשהוא מניף את רגליו בעוד הוא מרחף באוויר. גם בקרב של Godfall המבוסס על החרב, הרגשתי שהטריגרים נמתחים כדי להוסיף משקל נוסף לתחושה של חיתוך האויבים בזמן מתקפות.

כששיחקתי את Spider-Man: Miles Morales, הרגשתי רעידות עדינות, אך מורגשות במיוחד, במהלך קטעי המעבר – היות והשלט התאים את עצמו בצורה מושלמת לצליל הקשת הכוסות יחד או לצעדים הכבדים והמרוחקים של קרנף. הערכתי גם את תחושת ההתנגדות הקלה בזמן השימוש בטריגרים כדי להתלות על קורי העכביש ולהתנדנד לכל אורך מנהטן, כמו גם את זמזום החשמל הרך שהתנגן מהרמקול בכל פעם שהטענתי את התקפות הארס של מיילס.

השלט החדש של סוני כולל מיקרופון מובנה, המאפשר לכם לשוחח עם חברים כשאין לכם אוזניות גיימינג בהישג יד. וזה לגמרי עובד, בקלות ובמהירות. ניהלתי צ'אט קולי שלם עם חבר שהיה גם הוא עם ה-DualSense שלו והצלחנו לשמוע זה את זה בסדר גמור דרך הרמקול המובנה של השלט. עדיין עדיף כמובן להשתמש באוזניות ייעודיות כדי לשמוע את המשחק שלכם ולשוחח באודיו במהלך משחק Call of duty תחרותי, אבל העובדה שאתם יכולים לדבר עם חברים באמצעות הפלייסטיישן 5 מבלי להזדקק לאוזניות זה פשוט נהדר.

ה-DualSense כבר מראה פוטנציאל מדהים, אבל הוא טוב רק כמו המשחקים שמנצלים אותו. בעוד שמשחקים כמו Astro's Playroom, Spider-Man, Godfall ו-Sackboy עושים כמה דברים די מרגשים עם ה-Gamepad של סוני, אני סקרן לראות כמה מפתחים מנצלים באופן מלא את הפיצ'רים הייחודיים של DualSense ככל שעוד משחקי PS5 מופיעים בשוק.

מעבר לתכונות המישוש (הפטיקה) המתקדמות שלו, ה-DualSense מתפקד די טוב כשלט סטנדרטי. הוא גדול משמעותית מה- DualShock 4 Gamepad, עם תחושה עוצמתית ועיצוב שמזכיר מעט את זה של ה-Xbox, מבחינה ארגונומית. בעוד שהאחיזה הנהדרת של ה-DualSense מספקת מאוד, הלוואי שהוא היה קצת יותר קומפקטי. מצאתי את הידיים שלי מתכווצות בזמן שאני משחק במשחקי פעולה אינטנסיביים יותר כמו Godfall ו-Devil May Cry 5.

החדשות הטובות הן שהלחצנים והטריגרים של ה-DualSense מרגישים נהדר במהלך משחק יומיומי. לא היו לי בעיות בביצוע הקומבואים הרגילים שלי ב-Mortal Kombat 11 הודות ל-D-pad החלק של השלט והכפתורים החלקים. הידיות לאגודל והטריגרים הרגישו מגיבים ומדויקים כשיריתי במורדים ב-Battlefront 2. משטח המגע גדול הרבה יותר הפעם ואני אוהב שסרגל האור המובנה עוטף את מרכז השלט במקום להיות מוסתר בחלק העליון, כמו ב- DualShock 4.

עם מעבד 8 ליבות (8-core) AMD Zen 2 חזק, 10.3 טרה-פלופס של כוח גרפי ו-SSD מותאם אישית ומהיר עד כדי גיחוך, הפלייסטיישן 5 מבטיח כמה מהביצועים הטובים ביותר שיצאו אי פעם מקונסולת משחקים. ולמרות ששיחקתי רק בכמה משחקים שנועדו לרתום את הכוח של הפלייסטיישן 5, אני כבר מתרשם ממה שהקונסולה של סוני מסוגלת לספר במונחים של דיוק, קצה פריימים והכי חשוב, מהירויות טעינה.

זה לא אמור להפתיע אתכם, אבל המשחקים נראים פנטסטיים כשהם רצים על הקונסולה החדשה של סוני. Spider-Man: Miles Morales נראה יותר כמו משחק PC מתקדם מאשר משחק פלייסטיישן. הודות לתמיכת מעקב הקרניים של הקונסולה, גורדי השחקים של מנהטן השתקפו זה בזה בצורה מציאותית וכך גם סדרה של שלוליות מציאותיות במיוחד בטיימס סקוור העמוסה.

לגרסת הפלייסטיישן 5 של Miles Morales יש מצב ביצועים מיוחד, שמכבה אפקטים כמו מעקב אחר קרניים ומשתמש ב-4K יוקרתי לטובת קצב פריימים גבוה יותר. כשעברתי למצב הזה וחציתי את העיר בקצב של 60 פריימים לשנייה ונהניתי מהמראות היפים, הרגשתי שאני חווה משהו שפשוט לא ניתן לעשות בקונסולות מהדור הקודם. זה הפך את החזרה לגרסה הקודמת של Miles Morales בפלייסטיישן 4 לקשה מאוד, שם לפעמים שיחקתי ב-30 פריימים לשנייה ואפילו פחות.

אבל בעוד שתמונות חזותיות נהדרות וביצועים של 60 פריימים לשנייה הם נהדרים, ה-SSD המהיר של הפלייסטיישן 5 הוא שבאמת גורם לקונסולה של סוני להרגיש מהדור הבא. כשאתם מעלים משחק כמו Spider-Man: Miles Morales, יש כמעט אפס זמן השהייה בין בחירת המשחק ממסך הבית שלכם לבין להיות ברחוב, מרביצים לרעים. אותו תהליך לקח בערך 20 שניות לפני שיכולתי להתחיל לשחק בגרסת הפלייסטיישן 4.

חדר המשחקים של Astro גם הוא מיידי באותה מידה, היות והצלחתי לקפוץ מאזור המרכזי במשחק לאינספור הרמות התוססות שלו בלי מסך טעינה אחד באופק. ה-SSD המדהים של הפלייסטיישן 5 הוא גם מה שמאפשר לכם לדלג לחלקים מסוימים במשחק דרך תפריט הפעילויות, ונראה שמשחקים עתידיים (כמו ה-Ratchet & Clank: Rift Apart) יעשו איתו כמה דברים יצירתיים ומרשימים באמת. נצטרך לגלות איך עוד משחקים מנצלים את ה-SSD, אבל זה ללא ספק מרגיש כמו אחת הקפיצות הגדולות קדימה במשחקי הקונסולות בשנים האחרונות.

כשזה מגיע לשיפורי זמן טעינה למשחקי PS4, ראיתי את היתרונות הדרמטיים ביותר כששיחקתי את The Last of Us Part II. משחק האקשן-הרפתקאות המהולל של Naughty Dog התחיל פי שתיים מהר יותר בפלייסטיישן 5 מאשר בפלייסטיישן 4, ולקחו לי כמעט 30 שניות פחות כדי להיכנס למפגש משחקים מהתפריט הראשי. שמתי לב לשיפורים משמעותיים דומים עבור Star Wars Battlefront II, שלקח בערך 33 שניות לאתחל בפלייסטיישן 5, בהשוואה ליותר מדקה בפלייסטיישן 4.

ההבדלים בזמני הטעינה היו פחות בולטים בעת בדיקת משחקים כמו God of War ו- Mortal Kombat 11, אבל כל משחק בודד שבדקתי נטען הכי מהר בפלייסטיישן 5.

הודות למאוורר הפנימי המאסיבי שלו ופתחי האוורור הגדולים לאורך החלק הפנימי של שלדת הקונסולה, הפלייסטיישן 5 נשאר קריר ובעיקר שקט במהלך הזמן שלי איתו. רק לעיתים רחוקות הבחנתי ברעש שיצא מהקונסולה, אפילו כשביליתי שעות בחקירת חדר המשחקים של אסטרו או בחברת נוכלים במשחק של ספיידרמן.

שמתי לב לכמה רגעים נדירים של רעש שנשמע בזמן הפעלת Star Wars Battlefront II, ויכולתי לשמוע דיסקים מסתובבים בקול רם כשהכנסתי לראשונה Blu-ray למכשיר. אבל בהשוואה לרעשים דמויי מנוע סילון שיוצאים מהפלייסטיישן 4 שלי כשאני פשוט מוריד משחק, הפלייסטיישן 5 שקט להפליא.