סיפורים מהמטבח: מסע אישי בין מכשירי מטבח מתקדמים

אני זוכרת את הרגע הזה בדיוק עמדתי במטבח, מסתכלת על מוצרי החשמל וכלי המטבח המיושנים שלי (שכל כך התקשתי להיפרד מהם עד לאותו השלב) ושואלת את עצמי: "למה הכל לוקח כל כך הרבה זמן?" שלוש שעות על תבשיל, ארבע מחבתות בכיור, והתחושה שאני מבלה יותר זמן בניקוי מאשר בארוחה עם המשפחה. אז החלטתי, לשים את הנוסטלגיה ואת העבודה שאני טכנופובית בצד להתחיל את המסע שלי לעולם המכשירים המתקדמים למטבח. לא הייתה לי מושג שזה ישנה לי לגמרי את הדרך שבה אני מתייחסת לבישול – מעומס יומיומי להנאה אמיתית.

Air Fryer – המהפכה שלא ידעתי שאני צריכה

זה התחיל בחג האחרון כשראיתי את האחיינית שלי מוציאה שניצלים מושלמים מקופסה שחורה מוזרה. "זה Air Fryer", היא אמרה בגאווה. "בלי שמן, בלי בלגן, בלי ריח של טיגון בכל הבית". בהתחלה הייתי סקפטית, מאוד סקפטית. איך משהו יכול להיות מטוגן בלי שמן? אבל אחרי שטעמתי את השניצל הזה – פריך מבחוץ, עסיסי מבפנים – הייתי proverbially sold.

אז "הלכתי על זה" וקניתי Air Fryer בנפח 5.5 ליטר, והוא הפך להיות הכוכב של המטבח שלי. הדבר הכי מדהים הוא עד כמה זה פשוט – שמים את האוכל בסל, קובעים טמפרטורה וזמן, ובום. שלושים דקות אחר כך יש לך תפוחי אדמה פריכים, עוף צלוי מושלם או אפילו עוגות קטנות. השבוע ניסיתי משהו משוגע – ביצים קשות. כן, שמתם ביצים ב-Air Fryer, 15 דקות ב-120 מעלות, והן יוצאות מושלמות. אין לי הסבר מדעי איך זה עובד, אבל זה פשוט עובד.

הילדים שלי, שהיו מסרבים לאכול ירקות, פתאום מתלהבים מכרובית צלויה וגזר מקורמל. למה? כי זה פריך וטעים. יכולה לשתף בכנות שלמרות החידושים, היה לי קצת קשה להיפתר מכל המוצרים היותר ישנים וגם היום יש מקום של כבוד במטבח גם למכשיר צ'יפסר שקניתי לפני כמה שנים.  

הסיר האינטראקטיבי – כשהאוכל גם טעים וגם בריא

אחרי סיפור ההצלחה שלי ושל ה-Air Fryer, הרגשתי אמיצה. אז כשחברה טובה סיפרה לי על הסיר האינטראקטיבי החדש שלה – סיר שמערבב, מבשל ושולט בטמפרטורה בעצמו – ידעתי שאני חייבת את זה. זה היה קצת יקר, לא אשקר. אבל אמרתי לעצמי: "אם זה יחסוך לי שעה אחת ביום, זה בהחלט שווה."

הסיר הזה הוא כמו לקבל עוזר אישי במטבח. יש לו מסך מגע עם מתכונים מובנים – ריזוטו, תבשילים, מרקים, רטבים, ואפילו קינוחים. את פשוט עוקבת אחרי ההוראות על המסך, זורקת את המצרכים בזמנים הנכונים, והסיר עושה את השאר. הוא מערבב אוטומטית (לא עוד עמידה ליד הסיר עם מצקת!), מתאם את החום, ואפילו מזמזם לי כשצריך להוסיף משהו.

רק השבוע עשיתי ריזוטו פטריות לראשונה בחיים ולא שרפתי אותו.  האמת בעבר, ריזוטו היה מילה שמעוררת אימה – צריך לעמוד ולערבב בלי הפסקה, להוסיף מרק בטפטוף, לשמור על טמפרטורה מדויקת. זה היה פרויקט לשבת בלילה, לא ארוחת חול. עכשיו? שלושים דקות, רוב הזמן אני יכולה לעזור לילדים עם שיעורי בית או פשוט לשבת ולשתות כוס יין. הסיר עושה את העבודה הקשה.

מעבד מזון אישי – חיתוך בצל בלי דמעות

תמיד שנאתי לקצוץ בצל. הדמעות, הריח על הידיים למרות עשר שטיפות, והזמן שזה לוקח. האמת, כשקיבלתי מעבד מזון מומלץ, חזק עם להבים מתחלפים במתנה, המחשבה הראשונה שעברה בראשי  "יופי, עוד משהו שיצבור אבק בארון". אבל אז ניסיתי אותו פעם אחת, ושוב, לא יכולתי להפסיק.

המעבד הזה קוצץ לי שלוש בצלים בעשר שניות. עשר שניות! בלי דמעה אחת. הוא גם מגרד גזר, פורס מלפפונים דק כמו נייר לסלט, וטוחן אגוזים לקמח בשבריר שנייה. בשבוע שעבר הכנתי חומוס ביתי לראשונה – משהו שתמיד נראה לי מורכב מדי. שמתי חומוס מבושל, טחינה, שום ולימון במעבד, לחצתי על הכפתור, ו-BOOM. חומוס קרמי ומושלם תוך דקה וחצי.

טוסטר דיגיטלי – הרבה יותר מכל הטוסטרים שהכרתי

אוקיי, טוסטר זה לא נשמע מרגש – למרות שמהניסיון שצברתי בתקופה האחרונה יכולה להעיד שיש לא מעט טוסטרים לחיצה מומלצים שמשנים את  כל מה שחשבנו על טוסטר כזה עד עכשיו. אבל האם כבר שמעתם על  טוסטר שיודע בדיוק כמה אתם אוהבים את הטוסט שלכם? זה כבר משהו אחר. קיבלתי טוסטר דיגיטלי עם חיישנים שבודקים את רמת ההשחמה של הלחם. יש לו גן הגדרות ספציפיות ללחם לבן, חיטה מלאה, בייגלים, ואפילו וופלים קפואים.

בעבר, הייתי מפעילה את הטוסטר, שוכחת אותו, ופתאום הבית מלא בעשן ויש לי פחם במקום ארוחת בוקר. עכשיו, הטוסטר מוציא "בי-ביפ" מנוגן כשהטוסט מושלם. וזה באמת מושלם – בגוון חום וקריספי מבחוץ, רך מבפנים. אפילו בעלי, שתמיד התלונן שהטוסט של הבוקר יבש מדי או לא מספיק חום, מרוצה לגמרי.

המטבח השתנה, ואני איתו 🙂

המסע שלי לעולם המכשירים המתקדמים למטבח לימד אותי משהו חשוב – טכנולוגיה במטבח היא לא על להיות "טרנדי" או להשוויץ לחברות (למרות שזה גם כיף גדול בפני עצמו). היא על לחזור לאהוב לבשל. היא על לבלות פחות זמן בעבודה הכבדה ויותר זמן ליהנות מהתהליך ומהתוצאה. כשאני חוסכת שעה בבישול, אני מרוויחה שעה עם המשפחה שלי ליד שולחן האוכל.